#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תג. ומנא תימרא דכחו בכרמלית לא גזרו דתניא ספינה אין מטלטלין לא מתוכה לים ולא מן הים
לתוכה ר' יהודה אומר עמוקה עשרה ואין גבוהה עשרה מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה 1) מדוע דוקא
במידות אלו 2) איך מביא ראיה מדרבי יהודה כיון דרבנן פליגי עליה? "	"1) דאם אינה עמוקה י' היא גופה כרמלית ומטלטל להדיא אף
מן הים לתוכה. ואם גבוהה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה דמכרמלית לרה""י דרך מקום פטור קא מטלטל דצריך להגביה
את ידו למעלה מי' וס""ל לר' יהודה דבכה""ג לא גזרו.<br>2) אומר ר""י (בתוד""ה רבי יהודה) דבאופן זה לא פליגי, ולא נחלקו אלא בעמוקה
י' וגבוהה י' דרבנן סברי דמכרמלית לרה""י דרך מקום פטור אסור אע""ג דרשויות דרבנן ור' יהודה שרי."	שבת קא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תד. אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן אין מטלטלים בהם אלא בארבע אמות 1) מדוע
2) מתקיף לה רב נחמן ולימא גוד אחית מחיצתא - מה הקשה? "	"1) רש""י פירש דביצאתא הן ספינות קטנות וצרות מלמטה
עד כחודו של סכין ואין מטלטלין בתוכן דלאו רה""י נינהו שאין ברחבן ארבעה מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות.
והתוס' (ד""ה הני) פירשו דביצאתא הם ספינות קטנות
העשויות להלך בבצעי המים ויש להם דפנות וקרקעית העשויה נסרים נסרים ויש חלל ג' טפחים ויותר בין
הנסרים <sup>קעח</sup> וקאמר
רב הונא דכיון דהיא פרוצה לכרמלית דינה ככרמלית שאין מטלטלים בה אלא בד'.<br>2) רש""י פירש דלימא גוד
אחית מכנגד מדת רחבן העליון של המחיצות ולמטה כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ ותהוי רה""י ויוכלו לטלטל
בכולה. והתוס' פירשו דלימא גוד אחית מחיצתא ונראה כאילו דופני הספינה עקומים ומסבבים הנסרים ונמצאו הנסרים
מחוברים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעח.  והרשב""א בשם רב
האי כתב אפילו אם אין בחלל ג' טפחים אם אין שם נסר ד'.</span>"	שבת קא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תה.
תניא עמוד ברה""ר גבוה עשרה ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ויש
בקצר שלו ג' וזרק ונח על גביו חייב. מדוע אמרו שיש בקצר שלו ג'? "	"רש""י פירש שאותו קצר
של עיקרו שאינו רחב ד' יש בגובהו ג', והיינו רבותא דליכא למימר לבוד ממקום שכלה רחבו לקרקע ואפ""ה הוי
רה""י דאמרינן גוד אחית מחיצתא. והתוס' (ד""ה ויש) פירשו דהאי בקצר שלו היינו שיש בעובי הקצר ג', דאם היה פחות מרוחב ג' לא היינו אומרים גוד אחית
משום שהיו הגדיים בוקעים."	שבת קא.ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תו.
אמר רב ספרא לא נצרכה [המשנה] אלא לערב ולטלטל מזו לזו. מה
קמ""ל? "	"כתבו התוס' (ד""ה פשיטא) דקמ""ל דעירוב מהני בספינות אע""פ שאין
קבועות שם. ועוד מפרש ר""י דקמ""ל שמותר לערב ולטלטל אפילו נפסקו כיון דחזרו ונתקשרו <sup>קעט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעט.  והרשב""א כתב בשם
הראב""ד דקמ""ל דאע""פ שהן גבוהות עשרה טפחים ואין ביניהם לא פתח ולא סולם, עירוב מועיל בהם ומטלטלין מזו לזו, והוא משום
שהן כבתים ולא כחצירות ואמרינן בעירובין דביתא כמאן דמליא דמי.</span>"	שבת תוס' קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תז. למסקנא כיצד מתפרשת הברייתא מחיצות הפרוסות מערבין ומטלטלין מזו לזו נגללו נאסרו חזרו
ונפרשו בין שוגגין בין מזידין בין אנוסין בין מוטעין חזרו להיתרן הראשון שכל מחיצה שנעשית בשבת בין בשוגג בין
במזיד שמה מחיצה? "	"רש""י פירש דכי קתני
חזרו להיתרן הראשון אשוגגין ואנוסין ומוטעין קאי, וכי קתני מזידין אשמה מחיצה קאי ולזרוק אבל לא לטלטל. והתוס'
(ד""ה כי) בשם ר""ת פירשו שיש מחצלות מפסיקות בין
שתי חצרות, נגללו נאסרו שהרי הן כחצר אחת והם עירבו שנים, חזרו ונפרשו חזרו להיתרן הראשון ומטלטלי אלו לכאן ואלו
לכאן, והא דקאמר שכל מחיצה שנעשית בשבת שמה מחיצה, טעמא קא יהיב למילתיה, דאפילו היכא דע""י המחיצה נעשה
רה""י הויא מחיצה כ""ש מחיצה זו שאינה עשויה אלא להתיר עירוב כבתחילה דהויא מחיצה."	שבת קא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תח.
מדוע את המשנה קשרה לספינה בדבר שמעמידה פירש שמואל והוא
שקשורה בשלשלת של ברזל? "	"רש""י גרס שבדבר
המעמידה מביא לה טומאה, ופירש דמיירי בספינה המקבלת טומאה וכגון ספינת הירדן וראשו אחד קשור באהל המת, ודוקא
שלשלת של ברזל דחרב הרי הוא כחלל והשלשלת אבי אבות והספינה אב והכלים בספינה ראשון לטומאה. והרשב""ם
(בתוד""ה קשרה) גרס מביאה את הטומאה, ופירש שספינה שהיא
שטה על פני המים אם יש מתחתיה מת מצד אחד וטהרה מצד אחר אינה מביאה טומאה מצד זה לצד אחר דלא חשיבי אהל כיון
שמתנענעת תמיד, וקתני דאם קשרה בדבר המעמידה מביאה את הטומאה, ולאו דוקא נקט שמואל של ברזל אלא שקשורה בחוזק עד
שאינה מתנענעת <sup>קפ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפ.  והרשב""א כתב שר""ת פירש בשלשלת טמאה שנגעה במת או שהאהילה עליו וחזרה הספינה והאהילה על השלשלת ועל הכלים וטמאם , לפי שחרב הרי
הוא כחלל, ודוקא קשרה דנמצאת הטומאה קבועה בה, אבל אם לא היתה
השלשלת קשורה לספינה לא חשבינן הטומאה כקבועה בה ואינה מביאה את הטומאה .</span>"	שבת קא: ותוס'		
